סקירת ספרות-נגישות לבעלי מוגבלויות
מוגבלות
מוגבלות היא קושי לתפקד. הקושי התפקודי נובע מחוסר התאמה בין היכולת התפקודית של האדם לבין הסביבה הפיזית והאנושית הקיימת. נגישות היא התאמה של המרחב ליכולת התפקודית של אנשים עם מוגבלות.
אדם עם מוגבלויות
המונח ″אדם עם מוגבלות″ מתייחס לקושי מהותי ביכולתו של אדם לתפקד בחיי היומיום ולהשתתף בפעילויות.
″אדם עם מוגבלות″ – אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בגללה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־1998).
נגישות
המושג ″נגישות″ הוא תוצר של תפיסת עולם הרואה את מצבו של אדם כקשר בין מצבו הגופני, השכלי או הנפשי לבין הפעילויות שהוא מבצע בחיי היומיום והגורמים הסביבתיים המאפשרים או המעכבים השתתפות של האדם בחיי המשפחה, הקהילה והחברה.
תפיסת הנגישות, מתייחסת לכל אדם כאל אדם שלם בעל יכולות מסוימות והחברה בה הוא נמצא מתאימה לו את הסביבה ככל האפשר כך שיוכל לתפקד בצורה המיטבית, בטוחה ומכובדת. ″נגישות″ – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־ מילוי דרישות הנגישות מחייב ביצוע התאמות נגישות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות לתפקד באופן מיטבי, ולמצות את הפוטנציאל האישי שלהם להשתלב ולתרום לחברה).
מוגבלויות הדורשות נגישות
לקות פיזית
הגבלות בתפקוד – קושי בתנועה, באחיזה ובשמירה על שיווי משקל.
דוגמאות להתאמות נגישות – מעבר מותאם לכיסא־גלגלים, התקנת מאחזי־יד, מתקני הרמה ומעליות, הרחבת פתחים, הסרת מכשולי דרך, התקנה והתאמה של אביזרי שירות ודלפקי שירות, התקנת עזרים לשימוש במוצרים שדורשים פעולת יד מדויקת ועדינה או הפעלת כוח רב.
לקות ראייה
הגבלות בתפקוד – קושי בקבלה ובפענוח מסרים חזותיים (ויזואליים).
דוגמאות להתאמות נגישות – התקנת סימני אזהרה, סימני איתור, סימנים מובילים, הסרת מכשולים, הוספת אמצעים קוליים ברמזורים, סימון בעזרת שילוט מישוּשִי או בגוון ניגודי, תוספת תאורה תוך הימנעות מסנווּר, הנגשת אתרים באינטרנט, כריזה קולית של מידע חזותי.
לקות שמיעה
הגבלות בתפקוד – קושי בקבלה, בפענוח ובמסירה של מסרים שמיעתיים.
דוגמאות להתאמות נגישות – הפחתת רעשי רקע, סימון בעזרת שילוט חזותי בולט, שימוש במכשירים לתקשורת דו כיוונית ויזואלית כגון פקסימיליה, מחשב, מסרונים.
לקות נפשית או שכלית
הגבלות בתפקוד – קושי בפענוח תכנים, נהלים, ומנהגים ובהתמודדות איתם.
דוגמאות להתאמות נגישות – סימון בולט להקלת ההתמצאות, הפחתת גירויים ורעש, הפחתת צפיפות, מסירת מידע מדויק, מחולק ליחידות מידע ומתומצת בשפה פשוטה, התאמות מחשבים: חומרה ותוכנה והנגשת אתרים באינטרנט.
עקרונות הנגישות
- העיקרון הבסיסי ביותר הוא עיקרון ההכלה. על פי עיקרון זה, אנשים עם מוגבלויות הם שווי ערך לשאר הציבור, ולכן צריך לאפשר להם להתנהל במרחב הפיזי והשירותי באופן בו מתנהלים שאר האוכלוסיה וללא הפרדה. כדי לאפשר את הנגישות המלאה נעשה שימוש באמצעי עזר, שהם אינם נחשבים להפרה בעיקרון ההכלה.
לדוגמה, בבניין יש ספרייה ציבורית שאינה נגישה. הספרייה מציעה לאנשים עם מוגבלות להזמין ספר בטלפון ולבוא לאסופתו מהקבלה שבבניין. פתרון זה נוגד את עקרון ההכלה מכיוון שמאנשים עם מוגבלות נמנעת האפשרות להגיע לספרייה, לעיין בספרים ולהשתתף בפעילויות הנעשות בספרייה. - העיקרון עליו עומדת הנגישות הוא עיקרון הרצף. עיקרון הרצף בעצם אומר שלכל אדם עם מוגבלויות מגיעה האפשרות לבצע מספר פעולות שתוצאתן היא קבלת שרות מלא ורצוף. על מנת שעיקרון זה יתבצע מתחילתו ועד סופו, יש להבטיח רצף פעולות דרך צריכת השירות ושימוש במתקנים במקום בו הוא מסופק.
דוגמה: אדם עם מוגבלות הנעזר בכיסא גלגלים מבקש לגשת למרכז שירות של חברת סלולר ולמסור את המכשיר שלו לתיקון. כדי שיוכל לעשות זאת עליו לעבור בשרשרת של מקומות אשר כולם צריכים להיות נגישים, וגם המעברים ביניהם כמו, כניסה לחניון, חניה בחניית נכים, מעבר מחניית הנכים לפנים הבניין, מעלית נגישה, שלטי הכוונה מהמעלית לעמדת המודיעין הנגישה, הפניה לנותן השירות הרלוונטי (מערכת הקצאת תורים נגישה), מעבר מעמדת המודיעין לאזור ההמתנה, אזור המתנה, מעבר לעמדת נותן השירות, עמדת שירות נגישה, אספקת שירות נגיש וכו'. - עיקרון הגמישות ואספקת התאמות זמינות. כיוון שקיימת שונות גבוהה בצרכים המיוחדים של אנשים ובמצבים שהם נקלעים אליהם, יש לספק התאמות לאמצעי הגעה, התניידות וקבלת שירות. על ההתאמות להיות מגוונות וגמישות, כך שיתאימו למגוון הצרכים.
דוגמה: נותני השירות נדרשים להצטייד במכשור מתאים להגברת שמע במקרים מסוימים, כך שאדם עם מוגבלות שמיעה יוכל לקבל את השירות באופן מכובד. - עיקרון הנגישות בזמן המעבר. העיקרון תקף ליציאה לרכב ומהרכב, מעבר דירה, מעבר מדינה או טיסה לחופשה.
חוקים ותקנות בנושא נגישות
נגישות מבנים
מבנה נגיש הוא מבנה המאפשר לאנשים עם מוגבלות להתמצא במקום, לנוע ולהשתמש במתקניו באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי. יש מספר דרכים שבהן מבנה צריך להיות נגיש:
נגישות למבנה וממנו- מבנה צריך שתהיה לו לפחות דרך עיקרית אחת למבנה וממנו שתהיה נגישה: ללא מדרגות, בשיפוע מתון, עם מאחזי־יד כנדרש, פנויה ממכשולים, מרוצפת בריצוף קשיח, אחיד, נטול גבשושיות ומונע החלקה, ורחבה די הצורך כדי לאפשר תנועה בטוחה. במקרים מסוימים הדרך תלווה בסימן מוביל לטובת אנשים עם לקות ראייה.
חניית נכים- מספר מקומות חניה נגישים על־פי המפורט בתקנות, מיקום החניות לבעלי תג נכה בקרבת הכניסות הנגישות לבניין או למעלית, מעבר נגיש מהחניה לבניין ושילוט תקין.
דרכים ומעברים נגישים בתוך בניין- דרכים ומעברים בתוך בניין צריכים שיהיו בהם מרחב תנועה וחופש ממכשולים. בנוסף, הדלת הראשית במבנים צריכה לאפשר לכל האנשים לצאת ולהיכנס דרכה. סידורי הנגישות יאפשרו פתחים רחבים, מרחב לפני ואחרי כל דלת ופתיחה וסגירה של דלתות ללא מאמץ פיזי רב.
רמפות המקשרות בין מפלסים- הרמפות יהיו בשיפוע מתון, ללא חשש להידרדרות או נפילה.
מעליות- מעליות נגישות על פי חוק, במידות נוחות לאדם בכיסא גלגלים עם מלווה, מאחז-יד, לחצנים עם מידע מובלט בשביל אנשים עם לקויות ראייה, שילוט באותיות גדולות וברורות וכריזה קולית.
שירותי נכים- תאי שירותים לנכים יותאמו לתקנות הקיימות, שכוללות את גודל התא ומבנהו, דלת התא ואופן פתיחתה וכיורי רחצה המאפשרים מקום לכיסא גלגלים.
שילוט הכוונה- שילוט הכוונה מהכניסה למבנה ועד לנקודות הפעילות העיקריות, ושילוט הכוונה ליציאה מהמבנה ולחדרים.
ריצוף- ריצוף מחומר קשיח על מנת למנוע החלקות ולאפשר תנועה חלקה.
מערכות התראה ואזעקה- אותות אזעקה והתראה שמיעתיים וחזותיים.
מרחב מוגן- מרחב מוגן שאדם עם מוגבלות יכול להיכנס אליו במהירות ולהשתמש במתקניו.
מערכות שמע- התקנת אקוסטיקה ומערכות שמע באולמות התכנסות, חדרי ישיבות ועמדות שירות קהל.
נגישות תחבורה ציבורית
התקנות קיימות כדי שאנשים עם מוגבלות יוכלו להתנייד באמצעות תחבורה ציבורית בבטיחות ובאופן עצמאי. התקנות העוסקות בנגישות תחבורה ציבורית מתייחסות גם להיבטים הפיזיים של תחנות ההסעה וכלי התחבורה עצמם (כגון רמפות עבור אנשים המתניידים בכיסאות גלגלים) וגם לאפשרות של אנשים עם מוגבלויות ראיה ושמיעה להתמצא בכוחות עצמם (כגון כריזה ותצוגה ויזואלית של שמות התחנות ומספרי הקוים).
נגישות בחינוך והשכלה
נגישות בחינוך והשכלה הן תקנות המבטיחות ביצוע של התאמות נגישות בבתי ספר ובמוסדות להשכלה, כך שתלמידים או הורים עם מוגבלות יוכלו להתנייד ולהתמצא במרחב בבית הספר. בתחום ההשכלה הגבוהה יבוצעו התאמות גם במישור הפיזי וגם במישור השירותי.
טלפונים ותקשורת
תחום זה עוסק בהתאמות נגישות בתחום הטלפונים הכוללת מכשירים ושירותי תקשורת מותאמים לאנשים עם מוגבלויות, וכתוביות בשידורי הטלוויזיה.
סטטיסטיקה ועובדות על אנשים בעלי מוגבלויות נכון לשנת 2015
- למעלה מ- 700 אלף אנשים אשר סובלים ממוגבלות כלשהי חיים כיום בישראל. זהו נתון שבלתי אפשרי להתעלם ממנו כיוון שהוא מהווה כ- 20% מכלל האוכלוסייה, בקרב גילאי 20 עד 64. 70% מאוכלוסיית הקשישים סובלת ממוגבלות.
- למעלה ממחצית מהנבדקים דיווחו שהמוגבלות שלהם מפריעה להם בתפקוד היומיומי באופן מינורי עד משמעותי ביותר.
- שיעור המוגבלות בקרב אנשים בעלי 9 שנות השכלה גבוה משמעותית מבעלי השכלה גבוהה יותר.
- כ- 75% מהאנשים סובלים ממוגבלות מוטורית בעוד שאר האחוזים מתחלקים פחות או יותר שווה בשווה בליקויי ראייה ושמיעה, בעיות במערכת הלב והנשימה או משילוב של כמה בעיות בו-זמנית.
- גברים נוטים יותר מנשים לסבול ממוגבלות המפריעה להם במהלך היומיום.
- רק 20% מהמסעדות, 30% מהפאבים ו- 35% מבתי הקולנוע נגישים לנכים.
- רק כ- 30% מהנכים מועסקים בעבודה, ולמעלה מ- 13% נדחים ממקומות תעסוקה בשל מוגבלותם. השכר הממוצע של מי שעובד, נמוך באופן משמעותי משכרם של אנשים ללא מוגבלות.
- יש פי 2 יותר אנשים מוגבלים המתגוררים ביישובים בעלי רמה סוציו-אוקונומית נמוכה לעומת בהשוואה לאנשים המתגוררים ביישובים בעלי רמה סוציו-אוקונומית גבוהה יותר.
- יש פי 3 יותר אנשים מוגבלים מקרב יוצאי אסיה-אפריקה בהשוואה לילידי הארץ.
- בישראל קיים אחוז גבוה יחסית של נכי צבא, מתוכו נפגעי מלחמה רבים. בנוסף, ישנם בארץ נכים רבים כתוצאה מפיגועי טרור ובנוסף, ישנו אחוז גבוה של בני מיעוטים נכים בשל נישואי קרובים.
חופים מונגשים בישראל
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4960680,00.html
לפי דו"ח של משרד הפנים נמצא כי רק 22 מן החופים בישראל מונגשים באופן מלא לבעלי צרכים מיוחדים, רובם נמצאים בים המלח.
רק 22 חופים ברחבי הארץ מונגשים באופן מלא לבעלי צרכים מיוחדים מתוך 144 החופים המוכרזים. מדובר בכ-14.6% בלבד שעונים על כל דרישות הנגישות – כלומר יש בהם מקומות חניה שמורים לבעלי צרכים מיוחדים, שירותים ומקלחות שמותאמים ונגישים לנכים, סככות צל נגישות והנגשה למים עבור נכים (באופן ישיר או באמצעות כיסאות רחצה לנכים). ניתן לראות שינוי והתקדמות שבשנת 2017 יש חשיבות לנגישות לנכים בישראל, מכיוון שניתן לראות שבשנת 2006 כ-96% מן החופים בישראל לא היו מונגשים כלל.
לקוח מתוך אתר מאקו נכון לשנת 2017
לקוח מתוך אתר מאקו נכון לשנת 2017
חוק שוויון הזכויות של בעלי מוגבלויות (1998)
בשנת 1998 חוקקה כנסת ישראל את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות.
חוק זה בא להגן על זכויותיהם של בעלי המוגבלויות. למשל, בסעיף 2 כתוב: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".
חקיקת חוק זה נבעה מהרצון והשאיפה לתקן את האפליה של אנשים עם מוגבלויות והרחקתם מפעילויות בציבור. החוק נבע מכך שלמעלה מ-10% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית והיה את הצורך בהעדפה מתקנת שתוכל לתת גם לקבוצת מיעוט זו את זכויותיהם (העדפה מתקנת- לא רואים בה כהפליה פסולה פעולה זו שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.) החוק מובנה מ10 סעיפים (סעיף חמישי בנוי מעוד 3 סעיפים), כל סעיף תומך בקבוצת מיעוט זו עוזר לה להשתוות לזכיותיהם של קבוצות הרוב. בין היתר : 1- סעיף זה נועד להבטיח כי אדם עם מוגבלות העובד באמצעות קבלן כוח אדם או באמצעות קבלן שירותים יהנה מההגנה שמעניק פרק התעסוקה שבחוק. סעיף ה'2- הזכות למגורים בקהילה היא זכות-על במערך זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. היא מבחן נוקב ליומרתה של החברה הישראלית להיחשב חברה דמוקרטית שזכויות האדם וכבודו הם נר לרגליה. השאלה האם אדם מתגורר בקרב החברה או מוצא ממנה למסגרות מרוחקות והמוניות אך בשל מוגבלותו, היא אבן בוחן לעקרון השוויון.
יום הנגישות הבינלאומי
בשנת 1992 האו"ם הכריז על תאריך ה- 3.12 כיום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות או כפי שנקרא היום הבינלאומי לזכויות אנשים נכים.
מטרות יום זה הן:
- הבנת בעיותיהם של נכים ומוגבלים
- הכרה בכבודם הבסיסי של ציבור הנכים והמוגבלים
- מתן זכויות משפטיות, חברתיות ורפואיות לנכים ומוגבלים
- דאגה לרווחתם היומיומית של נכים ומוגבלים
- הגברת המודעות לתרומתם של נכים ומוגבלים המשולבים בחברה
סמלי סוגי עזרי נגישות
טלוויזיה במעגל סגור להקלת הקריאה לכבדי ראייה
סידורי נגישות כלליים ללקויי ראייה
תמליל מונגש בכתב ברייל
טלפון עם מגבר ללקויי שמיעה
סידור נגישות כללי או סידור נגישות למשתמשי כיסאות גלגלים,
הגברת קול לכבדי שמיעה
תרגום לשפת הסימנים
הנגשת אתרי אינטרנט
בשנת 2013 נכנסו לתוקפן תקנות חשובות מאין כמוהן, תקנות הנגישות. על פי התקנות, מאוקטובר 2016, כל אתר אינטרנט במדינת ישראל המציע לגולשים שירותים או מידע יהיה חייב לעמוד בשורה של תנאים ודרישות וזאת כדי שגולשים בעלי מוגבלויות יוכלו לגלוש בו וליהנות מהמידע המופיע בו. אתר שלא יהיה נגיש לבעלי מוגבלויות ולא יעמוד בדרישות הסף יחשוף את בעליו לחובת פיצוי ללא הוכחת נזק בגובה של 50 אלף ₪. ובמילים אחרות: מי שלא יעשה – ישלם, והרבה.
כך לדוגמה יקרה לגולש כבד ראייה המתקשה לצפות בתמונות. ללא תוכנה המתרגמת את התמונה למילים ומשמיעה לו את הטקסט, הוא לא יוכל להשתמש באתר – או לכל הפחות יפספס חלק חשוב ומרכזי ממנו.
כך לדוגמה יקרה לגולש הסובל ממגבלה מוטורית שבגללה אינו יכול להשתמש בצורה חופשית בעכבר. אתר שאינו מאפשר גלישה באמצעות כפתור ה-TAB או החצים יגרום לכך שאותו גולש ייאלץ לוותר מראש על השימוש באתר.
כך לדוגמה יקרה לגולש לקוי שמיעה שייכנס לאתר וירצה לצפות בסרטונים המופיעים בו, החל מסרטוני תדמית וכלה בסרטוני הדרכה. אם לכל אורך הסרטונים לא יופיעו כתוביות ברורות, הגולש לא יבין במה מדובר – וחבל.
וכך לדוגמה יקרה כשהטקסט המופיע באתר לא יעמוד בתקני הנגישות הנדרשים – וכתוצאה מכך גולש חולה אפילפסיה יסתכן בהתקף, הטקסט התמים שאנו רואים על המסך עלול לגרום להתקף אפילפסיה, והפיקסלים המרצדים הללו עשויים הלכה למעשה לפגוע בבריאות.
הנגשת מקומות ציבוריים
כתבה על נגישות
נגישות לנכים במקומות ציבוריים מחייבת בחוק כל מקום המוגדר ציבורי להיות נגיש לנכים. חוק הנגישות לבעלי מוגבלויות התשנ"ח מגדיר מקום כציבורי אם יש לציבור עניין בהגעה אליו: מקומות עבודה ומסחר, מוסדות ציבוריים ומוסדות ממשלתיים שונים. כמו כן, מגדיר החוק גם בנייני מגורים כמקומות ציבוריים אם סך הדירות בהם הוא 6 ומעלה.
הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק: העמדה לדין הפלילי על ידי פרקליטות המדינה, שעשויה לדרוש עונש מאסר בפועל. כמו כן, ייתכנו קנסות ענק של עשרות עד מאות אלפי שקלים. החוק, אשר נחקק ב- 1998 ביקש, למעשה, להתחשב במצבם של הנכים, שכפי שידוע לכולנו אינו מסתיים רק במציאת חנייה בערים הגדולות ליד תמרורי הכחול-לבן. הבעיות האמתיות מתחילות אחרי הירידה מהאוטו או אמצעי התחבורה הציבורית, כשהנכה מעוניין להיכנס לעבודה שלו, לחנות בה הוא מעוניין לערוך את הקניות ואפילו לביתו הממוקם בבניין גבוה. עד תקופה זו – קבלנים ויזמים בנו כפי שהתחשק להם, ללא התחשבות בנכים ובמוגבלים, שסבלו קשות כתוצאה מכך, מה שהניע את נבחרי הציבור בכנסת לחוקק חוק זה.
אדם עם מוגבלות לא יידרש להמתין בתור במקום בו ניתן שירות ציבורי (כמו למשל בנקים, ביטוח לאומי, קופות בסופרמרקט). זאת אם יציג תעודת נכה תקפה, המציינת זכאותו לפטור מעמידה בתור. לא ייגבו דמי כניסה ממלווה של אדם עם מוגבלות במקומות ציבוריים.
אירוויזיון 2019 בישראל- הנגישות
לראשונה בישראל, שידורי האירוויזיון הונגשו לקהל החירשים וכבדי השמיעה, לציבור העיוורים ובעלי לקויות ראייה ולצופים עם מוגבלות קוגנטיביות.
ביוטיוב של כאן 11 הונגשו השידורים החיים של האירוויזיון בשלוש דרכים שונות: לחירשים וכבדי שמיעה (באמצעות שפת סימנים), לעיוורים (באמצעות תיאור קולי) ולצופים עם מוגבלויות קוגניטיביות (באמצעות פישוט סימולטני).
חירשים וכבדי שמיעה
החירשים וכבדי שמיעה צפו בשידור החי בערוץ היוטיוב המיוחד של "כאן" אשר הנגיש את המתרחש באמצעות כתוביות (בהתאם לתסריט המופעים) ומתורגמנים לשפת הסימנים עבור השירים עצמם. במהלך השידור החי, צולם מתורגמן לשפת הסימנים שתירגם את הטקסטים והשירים על רקע שידורי חצאי הגמר והגמר.
עיוורים וכבדי ראייה
לטובת ציבור העיוורים וכבדי ראייה, ניתן היה לחוות את השידור החי באמצעות קריינות המתארת את המתרחש על הבמה בזמן אמת. הקריין תיאר את המתרחש לאורך כל השידור בנוסף לתסריט אותו קיבל מראש.
אנשים עם מוגבלות קוגנטיבית
התקיים התאמת תכני האירוע לאנשים עם מוגבלות קוגנטיבית על ידי קריינות בשפה פשוטה, מיקוד רעיונות מרכזיים ושימוש במבנה תחבירי פשוט.
לכל אחד מסוגי ההנגשות היה שידור שונה בערוץ ביוטיוב אליו ניתן היה להגיע מאזור מיוחד שריכז את כל סוגי השידורים החיים (גם השידורים המונגשים וגם השידור הרגיל).
נגישות במדינת ישראל 
כתיבת תגובה