סיכום

במסגרת הפרויקט האישי עסקתי בנושא הנגישות ובהשפעתו על בעלי המוגבלות.
כאשר חקרתי את הנושא וניתחתי את קטעי הסדרה מצאתי וגיליתי דברים שלא ידעתי קודם. בעלי המוגבלות שונאים לבקש עזרה, הם מרגישים בושה ומבוכה רבה. אנשים לוקחים את הנכים כמובן מאליו, כאילו זה מובן מאליו שהם יבקשו עזרה וזה מובן מאליו שהם יצטרכו עזרה.
במהלך ניתוח הסצנות גיליתי שלמרות שמנסים להציג את הנכים כחזקים עדיין הראו רגעים של שבירה, בכי ורצון לוותר על הכל. את הסצנות עשו באופן מציאותי ככל האפשר, לא רק לנכים, לכולנו יש רגעי שבירה שאנחנו רוצים לוותר ותמיד יש מישהו שאומר לנו "להתאפס על עצמנו". כדי לגלות את הדברים הללו, את הבושה, המבוכה והשנאה לבקש עזרה, ניתחתי את הסדרה והסצנות באופן מעמיק.
גיליתי כי ישנם אנשים המתקשים לקבל את העובדה שנכים מסוגלים להשתלב בחברה, הם חושבים כי הנכים לא יכולים להשתלב בחברה בגלל שונותם, הפיזית או הנפשית. אם אתה תלוי בכיסא גלגלים אתה לא יכול לרקוד או אתה לא יכול לנגן בגיטרה כי אתה "מוגבל". כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה אם הוא רוצה אותו מספיק.