סקירת ספרות.

מוגבלות

מוגבלות היא קושי לתפקד. הקושי התפקודי נובע מחוסר התאמה בין היכולת התפקודית של האדם לבין הסביבה הפיזית והאנושית הקיימת. נגישות היא התאמה של המרחב ליכולת התפקודית של אנשים עם מוגבלות.

אדם עם מוגבלויות

המונח ″אדם עם מוגבלות″ מתייחס לקושי מהותי ביכולתו של אדם לתפקד בחיי היומיום ולהשתתף בפעילויות.
″אדם עם מוגבלות″ – אדם עם לקות פיזית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בגללה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים. (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־1998).

נגישות

המושג ″נגישות″ הוא תוצר של תפיסת עולם הרואה את מצבו של אדם כקשר בין מצבו הגופני, השכלי או הנפשי לבין הפעילויות שהוא מבצע בחיי היומיום והגורמים הסביבתיים המאפשרים או המעכבים השתתפות של האדם בחיי המשפחה, הקהילה והחברה.
תפיסת הנגישות, מתייחסת לכל אדם כאל אדם שלם בעל יכולות מסוימות והחברה בה הוא נמצא מתאימה לו את הסביבה ככל האפשר כך שיוכל לתפקד בצורה המיטבית, בטוחה ומכובדת.  ″נגישות″ – אפשרות הגעה למקום, תנועה והתמצאות בו, שימוש והנאה משירות, קבלת מידע הניתן או המופק במסגרת מקום, שימוש במתקניהם והשתתפות בתכניות ובפעילויות המתקיימות בהם, והכול באופן שוויוני, מכובד, עצמאי ובטיחותי (חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח־ מילוי דרישות הנגישות מחייב ביצוע התאמות נגישות שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות לתפקד באופן מיטבי, ולמצות את הפוטנציאל האישי שלהם להשתלב ולתרום לחברה.

 

מוגבלויות הדורשות נגישות

לקות פיזית

הגבלות בתפקוד – קושי בתנועה, באחיזה ובשמירה על שיווי משקל.
דוגמאות להתאמות נגישות – מעבר מותאם לכיסא־גלגלים, התקנת מאחזי־יד, מתקני הרמה ומעליות, הרחבת פתחים, הסרת מכשולי דרך, התקנה והתאמה של אביזרי שירות ודלפקי שירות, התקנת עזרים לשימוש במוצרים שדורשים פעולת יד מדויקת ועדינה או הפעלת כוח רב.

לקות ראייה

הגבלות בתפקוד – קושי בקבלה ובפענוח מסרים חזותיים (ויזואליים).
דוגמאות להתאמות נגישות – התקנת סימני אזהרה, סימני איתור, סימנים מובילים, הסרת מכשולים, הוספת אמצעים קוליים ברמזורים, סימון בעזרת שילוט מישוּשִי או בגוון ניגודי, תוספת תאורה תוך הימנעות מסנווּר, הנגשת אתרים באינטרנט, כריזה קולית של מידע חזותי.  

לקות שמיעה

הגבלות בתפקוד – קושי בקבלה, בפענוח ובמסירה של מסרים שמיעתיים.
דוגמאות להתאמות נגישות – הפחתת רעשי רקע, סימון בעזרת שילוט חזותי בולט, שימוש במכשירים לתקשורת דו כיוונית ויזואלית כגון פקסימיליה, מחשב, מסרונים.

לקות נפשית או שכלית
הגבלות בתפקוד – קושי בפענוח תכנים, נהלים, ומנהגים ובהתמודדות איתם.
דוגמאות להתאמות נגישות – סימון בולט להקלת ההתמצאות, הפחתת גירויים ורעש, הפחתת צפיפות, מסירת מידע מדויק, מחולק ליחידות מידע ומתומצת בשפה פשוטה, התאמות מחשבים: חומרה ותוכנה והנגשת אתרים באינטר
מושגים אקראיים

שיתוק – הוא איבוד שליטה מוחלט על השרירים בחלק או בכל הגוף.

הגורמים העיקריים לשיתוק הם טראומה גופנית, שבץ מוחי, ניוון שרירים, בוטוליזם, פוליו וכן מספר מומים מולדים, כגון ספינה ביפידה.

שיתוק יכול להיות מקומי, כללי או באזורים מסוימים ביחד. לדוגמה, שיתוק מקומי יכול להתרחש בצד אחד של הפנים עקב הזדהמות של עצבי הפנים באותו צד. אנשים שלקו בשבץ מוחי עשויים לחוש חולשה בכל הגוף שלהם או שיתוק בתבנית מסוימת הנקבעת על ידי האזורים במוח שנפגעו מהשבץ. פגיעה פיזית קשה בעמוד השדרה התחתון גורמת פעמים רבות לשיתוק הגפיים התחתונים.

אדם הסובל מפגיעה בחוט השדרה נקרא פאראפלג אם יש לו שיתוק בשתי הגפיים התחתונות, או קוודריפלג אם יש לו שיתוק במידה מסוימת בכל ארבע הגפיים. מידת הפגיעה מובדלת בין פגיעה מלאה (Complete) ופגיעה חלקית (Incomplete). בפגיעה מלאה, אין מעבר עצבי באזור הפגיעה ולכן מאזור זה ומטה הגוף משותק. בפגיעה חלקית, חוט השדרה לא נפגע כולו וחלק מהמסרים העצביים עוברים ולכן השיתוק הוא חלקי.

 

כיסא גלגלים – כיסא גלגלים הוא פריט טכנולוגיה מסייעת, המסייע לאנשים המתקשים ללכת בכוחות עצמם ובחלק מהמקרים גם מתקשים לשבת בכוחות עצמם וזקוקים למשענות מיוחדות ורצועות הקושרות אותם לכיסא.

למרבית כיסאות הגלגלים צורת כיסא, אשר רגליו הוחלפו בארבעה גלגלים. כיסא גלגלים מורכב משתי מערכות: מערכת ההנע ומערכת ההושבה. ככל שמשתמש כיסא הגלגלים יושב בו במשך שעות רבות יותר בכל יום, יש להשקיע יותר משאבים בהתאמת שתי מערכות אלה לצרכיו. בהרבה כיסאות גלגלים מתאימים הושקע מאמץ רב להתאמתם עבור משתמש מסוים. התאמה זו עשויה להצריך עבודה של צוות מומחים.

 

המתת חסד – המתת חסד (בלועזית: אאותנסיה, אותנסיה או בהיגוי גרמני "אויתנזיה" Euthanasia, "מיתה טובה") פירושה המתת אדם או בעל חיים מתוך מטרה להיטיב עמו כאשר הוא סובל ממחלה סופנית.

ברפואה קיים ויכוח סוער על השימוש בהמתות חסד כדי לזרז את קיצם של חולים סופניים ולגרום למותם, כדי לקצר את תקופת סבלם, הנושא מהווה אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות באתיקה הרפואית. לצד המתת החסד האקטיבית (פעילה) קיים סוג נוסף של המתת חסד שבו נעשה שימוש נרחב ברפואה והוא המתת חסד פסיבית (סבילה) – הימנעות מטיפולים מאריכי חיים במקרים שבהם לא ישנו את מצבו של החולה הסופני, אם הוא סובל או נטול הכרה. בנוסף יש להבחין בין המתה רצונית, כאשר אדם דורש אותה בעצמו, לבין המתה של חולה המצוי במצב של חוסר הכרה. במקרה אחרון המתה מבוצעת על בסיס אישור קרובי משפחה, אפוטרופוס או כדומה.

טיעונים מוסריים מנוגדים עולים בדיון על המתת החסד. מצדדיה מדגישים את זכותו של אדם על גופו ואת זכותו של אדם שלא לסבול ואת זכותו לבכר מוות על חיים נטולי כבוד.

בריונות – הפעלת אלימות בין ילדים

בריונות היא אסטרטגיית התנהגות הכוללת הפגנה קבועה של כוח והשגת יעדים בעיקר בעזרת איומים ובמצבים מסוימים גם בביצועם של איומם. הפעילות מתבטאת בעיקר על ידי הטרדה אגרסיבית מתמשכת וחוזרת במטרה לפגוע, ולמרות סימנים ברורים למצוקת הקורבן.

 

פגם גנטי – פגם גנטי הוא מצב של לקות, מחלה או נשאות של לקות או מחלה הנגרם – לפחות בחלקו – כתוצאה מליקוי בחומר התורשתי של הגוף.

 

סרט – סרט קולנוע הוא המוצר הסופי של תהליך יצירת הקולנוע – צילום ועריכה של סיפור, קטעי תנועה, וצליל המשולבים יחדיו ליצירה אחת.

סרט קולנוע מוצג באופן מסורתי בבית קולנוע, אולם ניתן לצפות בסרטי קולנוע גם באמצעי צפייה ביתיים כגון שידורי הטלוויזיה, מכשירי וידאו ו-DVD וגם באמצעות מחשב. קיימים סרטים שכבר בעת הפקתם מיועדים להיות מוקרנים באמצעי צפייה ביתיים, לדוגמה סרטי טלוויזיה.

מימיו הראשונים של הקולנוע ועד ימינו נשמר המידע על סרט צילום שקוף מצלולואיד שעליו הופיעו תמונות הסרט לצורך הקרנת התמונות על מסך. הקרנתן ברצף של התמונות הטבועות על הסרט, יוצרת בעיני הצופה אשליה של תמונות נעות. כיום קיימים סרטים המופקים ומוקרנים בצורה דיגיטלית, ללא סרט.

סרטי קולנוע מתחלקים לז'אנרים רבים ובהם דרמה, קומדיה, מתח, אימה, פעולה, סרט מוזיקלי, אנימציה, מערבון, סרטים דוקומנטריים, מדע בדיוני ופנטזיה

 

סצנה – סצנה היא רצף בהתרחשות עלילה, המצומצם לזמן אחד ולמקום אחד. זהו אחד מן המרכיבים הבסיסיים של כל יצירה עלילתית נרטיבית, כגון סרט קולנוע, סרט טלוויזיה או מחזה.

כך, למשל, בסרט "קזבלנקה", סצנת הסיום אורכת כשש וחצי דקות ומתרחשת בשדה התעופה (אמנם יש שוט אחד שבו ההתרחשות עוברת לאחת הדמויות העושה דרכה ברכב לשדה התעופה, אך הדבר אינו פוגם באחדות המקום ואחדות הזמן של הסצנה).

ההצגה "12 המושבעים" כוללת בתוכה סצנה אחת בלבד, משום שהעלילה כולה מתרחשת ברצף זמן אחד, ללא קטיעות או קפיצות בזמן, ובמקום אחד – חדר הדיונים של המושבעים, ללא מעבר לחלל אחר.

בקולנוע ובטלוויזיה, מספר סצנות עוקבות, המהוות יחד יחידה עלילתית אחת, מכונות "רצף" (Sequence). בתיאטרון, רצף כזה מכונה "מערכה".

 

פרסים ומועמדויות של הסרטים

ללכת בדרכך – פרס בחירת הקהל לסרט הדרמה האהוב

פלא זוכה פרס humanitarian award