סקירת הספרות

סקירת ספרות – מחאת הנכים

 

מחאת הנכים

 

המאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום הוא מאבק שמנהלים ארגוני נכים לצד גורמים ציבוריים שונים בישראל ע"פ אתר "המכלול" האנציקלופדיה היהודית נכון ל-2017, מתנהל המאבק על ידי הפגנות מחאה, חסימות כבישים, פעילות ברשתות חברתיות, משא ומתן עם ממשלת ישראל והצעות חוק בכנסת.

נכון לדצמבר 2017 עמדה קצבת נכות מלאה, לחסרי יכולת השתכרות, על 2,342 ש"ח, ואליה מצטרפת, במקרה של אחוזי נכות רפואית גבוהים, קצבה חודשית נוספת הנעה בין 150 ל-450 ש"ח, כאשר שכר המינימום החודשי נקבע ל-5,300 ש"ח. לקצבה בשיעור מלא זכאים בעלי דרגת אי-כושר עבודה של 75% ומעלה, וזכאים לגמלה בשיעור חלקי מקבלים 1,400–1,700 ש"ח. גם לגביהם מתנהל המאבק, כך שקצבתם תעלה בשיעור יחסי בהתאם לאחוז אשר לו הם זכאים מהגמלה. לאורך השנים, כ-80% ממקבלי קצבת נכות הינם בעלי דרגת אי כושר מלאה.

בינואר 2000 הייתה קצבת הנכות בישראל 2239 ש"ח. שכר המינימום באותו זמן עמד על 2798 ש"ח. כלומר הקצבה הייתה בשיעור של כ-80 אחוזים משכר המינימום בישראל. עם זאת הקצבה הייתה מוצמדת לשכר הממוצע במשק וכבר אז דרשו ארגוני הנכים להשוותה לשכר המינימום.

בשנת 2002 במסגרת תוכנית חירום כלכלית הוקפאה קצבת הנכות ולאחר מכן הוצמדה הקצבה למדד המחירים לצרכן. בעקבות כך גובה קצבת הנכות הבסיסית לא השתנה כמעט בכלל ועמד בשנת 2017 על 2342 ש"ח. כאשר ישנם נכים אשר הוסיפו להם זכאות קצבה חודשית נוספת בשיעור של בין 150 ל-450 ש"ח. זאת לעומת 5300 ש"ח שנקבע כשכר המינימום בדצמבר 2017.

מרביתם של הנכים הזכאים לקצבת נכות מלאה והתלויים בה לצמיתות בשל אי כושר עבודה, אינם מקבלים כל קצבה נוספת אחרת. אלו אשר מקבלים קצבה ייעודית נוספת מקבלים אותה לצרכים מיוחדים כגון סיעוד או ניידות וגם היא אינה מכסה את העלויות אליהן היא מיועדת. כמו כן הקצבאות הייעודיות אינן לצורכי הקיום הבסיסי.

קצבת הנכות בישראל היא אחת הנמוכות במדינות ה-OECD: בשנת 2007 דורגה ישראל במקום ה-26 מתוך 31 מדינות. בבדיקה שערך הארגון בשנה זו גם נמצא שקצבת הנכות הממוצעת לנפש בישראל נמוכה בכ-80 אחוזים מהקצבה הממוצעת לנפש במדינות הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD)

בעתירה שהגישו ארגוני נכים לבג"ץ בשנת 2017 צוין כי ב-16 השנים האחרונות נשחקה קצבת הנכות בעשרות אחוזים מול כל המדדים הרלוונטיים. מול מדד המחירים לצרכן נשחקה קצבת הנכות בכ-25%. מול השכר הממוצע במשק נשחקה קצבת הנכות בכ-42%. מול מדד מחירי הדיור נשחקה קצבת הנכות בכ-214%. מול מדד יוקר השכירות נשחקה קצבת הנכות בכ-70% ומול קו העוני בכ-50%.

ב-26 בנובמבר 2017 פורסם תזכיר חוק, שהוא תחילתו הפורמלית של מהלך חקיקה ביוזמת הממשלה.בינואר 2018 פורסם תזכיר חלופי להגדלת קצבת הנכות. אף שהתזכיר נכלל בדיוני תקציב המדינה לשנת 2019, לתיקון זה מוצעת תחולה למפרע מתחילת 2018. עלות התיקון המוצעת בתזכיר זה היא כ-2.05 מיליארד ש"ח (לעומת כ-1.7 מיליארד ש"ח בתזכיר הקודם). בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שהתקיימה ב-17 בינואר פתח מנכ"ל האוצר את דבריו בהתנצלות אל הנכים ואמר: "אני רוצה להתנצל בפני הנכים. הדבר נמשך הרבה יותר מדי זמן. הביורוקרטיה סביב הנושא זה דבר בלתי אפשרי וכל מה שסוכם נפתח מחדש. ב-31 בינואר 2018 הונחה הצעת החוק על שולחן הכנסת ועברה בקריאה ראשונה ברוב של 90 ח"כים וללא מתנגדים.

עקב למצב בו נקלעו בעלי הנכות בחובות אלו ובהוצאות מינימליות שאינם מאפשרות לחיות חיים הכי בסיסים שאפשר יצאו אותם הנכים למחאות שונות על מנת לעורר את המודעות ולתת לאנשים לראות מה אותם קשיים עוברים יום יום הנכים ואולי ליצור שינוי במצבם, במקרה כזה להעלאת תקציב הנכות במדינה.

 

חסימת כבישים

 

חסימת הכבישים היא אחת מהפעולות שפועלים הנכים למען מאבק בתקציבי הנכות בשנים האחרונות, בפעולות אלו חוסם מטה מאבק הנכים (לרב ארגונים למען המאבק בקצבה) צירי תנועה מרכזיים ברחבי הארץ, במחאה על התנהלות הממשלה בסוגיית העלאת קצבאות הנכות. הפעילים טוענים כי הפגנות ללא רישיון שישבשו את שגרת החיים של אזרחי המדינה הן הדרך לשמר את מאבקם בסדר היום של התקשורת ובזירה הפוליטית.

הנכים טוענים כי רק הפגנות ללא רישיון שישבשו את שגרת חייו של הישראלי הממוצע יוכלו להשיב בכל פעם את סוגיית העלאת קצבאות הנכים לסדר היום  בין אם בתקשורת ובין אם בזירה הפוליטית

 

זכויות הנכים בישראל

דיור

בעל נכות שמוגדר כמי שאינו כשיר להשתכר עצמאית בשיעור של 74 אחוז ומעלה, יכול להיות זכאי לסיוע בדמי שכירות ואף ברכישת דירה מאחת החברות .כמוהם, גם מקבלי קצבות לסיוע בקבלת שירותים מיוחדים, השוהים בארץ עד שנתיים עשויים להיות זכאים לסיוע כספי מטעם המדינה כדי לרכוש או לשכור דירה, וזאת באמצעות הגשת בקשה לבנק למשכנתאות.

בנוסף לזכויות מול רשויות מקומיות המוקנות לאנשים שאינם סובלים מנכות, מקבלי קצבת נכות יכולים להיות זכאים להנחה בתשלום הארנונה, בקשת ההנחה מועברת לרשות המקומית, אך הנחה מאושרת על ידי הביטוח הלאומי המעבירה את תשובתה לרשות המקומית ומשם אל בית המבקש.

תחבורה ציבורית

אותם בעלי נתונים שמקבלים הבטחת הכנסה מהמדינה, בתחום התחבורה הציבורית יכולים להיות גם זכאים להנחה בעת עליה לכלי תחבורה ציבוריים. עם זאת ההנחה מוגבלת לקווים מסוימים ובעת קניית כרטיסיות לנסיעות מרובות ולא בתשלום חד פעמי. אין צורך בפניה לאיזשהו גורם על מנת לקבל את ההנחה, אלא היא מונפקת באופן אוטומטי אחת לשנתיים.

זכויות רפואיות

זכויות רפואיות של נכים הינם בעצם כל מה שמגיע לנכים מכוח חוקים שונים כתוצאה ממצבם הרפואי – החל מזכויות במוסד לביטוח לאומי, חברות ביטוח, אובדן כושר עבודה ועוד. מומלץ לפנות למומחה בתחום זה אשר ידאג למצות את כל מה שמגיע לכם מכוח כל החוקים.

בריאות

פטורים והנחות נוספות ניתנים בתחומים נוספים, בקופות החולים בעלי נכות המקבלת קצבת נכות כללי פטורים מתשלום בעד ביקור אצל רופאים פנימיים, התחייבות בבית החולים וכן פטורים מתשלום למכונים או מרפאות חוץ. פטור זה מוענק באופן אוטומאטי מהמוסד לביטוח לאומי.

נכים נהנים גם מזכויות נוספות בתחום הבריאות, מתוקף חוק זכויות החולה 1996

מיסים

בעלי נכות יכולים להיות זכאים לפטור מתשלום מס הכנסה, ההטבה ניתנת לבעלי שיעור נכות רפואית המגיעה ל90 אחוז לפחות, לשם בירור בנושא יש לעשות זאת בפקיד השומה של אזורכם. כמו כן, בעלי אחוזי נכות בעלי נתונים של 90 אחוז ומעלה של נכות משוקללת או 100 אחוז נכות רפואית יכולים להיות זכאים להנחה במס רכישה, גם במקרה הזה יש לפנות לפקיד משרד האוצר הקרוב למקום מגוריך על מנת לקבל עוד פרטים הרלוונטיים למקרה הספציפי שלך.

קרקע

בעל נכות עשוי להיות פטור מתשלום או לקבל הנחה בדמי הסכמה למנהל מקרקעי ישראל. לשם כך על בעל הנכות להיות בשיעור נכות רפואית של שמונים אחוז ומעלה. לפרטים נוספים בנושא יש לפנות למנהל מקרקעי ישראל הקרוב לביתך. כמו כן, מי שהוא בעל נכות כללית של 74 אחוז לפחות, או בעל נכות רפואית של 80 אחוז לפחות, כמו גם הורים לילד בעל נכות של מאה אחוז לפחות עשויים להיות זכאים לדמי התקנת טלפון, הנחה בפעימות המונה וגם בדמי השימוש.

ביגוד, חימום, טלפון סלולרי

מענקים נוספים שמגיעים לבעלי נכות בישראל מתפרסים על פני אורח החיים, ביגוד והנעלה של נכה שתופס בלאי עם השנים מצריך חידוש, בעיקר נעליים שבשל מוגבלות הנכה הבלאי בהם נוצר במהירות רבה יותר , כך גם מקורות חימום שמגיע לבעלי נכות בימי החורף, היות וקר יותר למי שמוגבל פיזית ואינו מסוגל להתנועע באותה מידה של אדם בריא, הדבר תקף לצורך של נכים במזגן בביתם בארצנו החמה.

בנוסף לכך המוגבלות של בעלי נכות מונעת מהם ברבות הפעמים מלהיות עצמאיים במקרים כמו נפילה מכסא גלגלים, מקרי מצוקה בשל בעיות ריאה או לב, כל אלו מחייבים את בעל הנכות לשאת עימו מכשיר סלולארי צמוד, כל המענקים הללו ועוד אחרים נכנסים למסגרת “קיום אורח חיים סדיר”.

נכים שנפגעו בפעולות איבה זכאים גם לזכויות נפגעי פעולות איבה על פי חוק התגמולים.

מידע נוסף ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.

 

חוק שוויון הזכויות של בעלי מוגבלויות (1998)

 

בשנת 1998 חוקקה כנסת ישראל את חוק שוויון לאנשים עם מוגבלויות.
חוק זה בא להגן על זכויותיהם של בעלי המוגבלויות. למשל, בסעיף 2 כתוב: "חוק זה מטרתו להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, ולעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים, וכן לתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים באופן שיאפשר לו לחיות את חייו בעצמאות מרבית, בפרטיות ובכבוד, תוך מיצוי מלוא יכולתו".
חקיקת חוק זה נבע מהרצון והשאיפה לתקן את האפליה של אנשים עם מוגבלויות והרחקתם מפעילויות בציבור. החוק נבע מכך שלמעלה מ-10% מהאוכלוסייה בישראל הם אנשים עם מוגבלות פיזית, שכלית או נפשית והיה את הצורך בהעדפה מתקנת שתוכל לתת גם לקבוצת מיעוט זו את זכויותיהם (העדפה מתקנת- לא רואים בה כהפליה פסולה פעולה זו שנועדה לתקן הפליה קודמת או קיימת של אנשים עם מוגבלות או שנועדה לקדם את השוויון של אנשים עם מוגבלות.) החוק מובנה מ10  סעיפים (סעיף חמישי בנוי מעוד 3 סעיפים), כל סעיף תומך בקבוצת מיעוט זו עוזר לה להשתוות לזכיותיהם של קבוצות הרוב. בין היתר : 1- סעיף זה נועד להבטיח כי אדם עם מוגבלות העובד באמצעות קבלן כוח אדם או באמצעות קבלן שירותים יהנה מההגנה שמעניק פרק התעסוקה שבחוק. סעיף ה'2- הזכות למגורים בקהילה היא זכות-על במערך זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות. היא מבחן נוקב ליומרתה של החברה הישראלית להיחשב חברה דמוקרטית שזכויות האדם וכבודו הם נר לרגליה. השאלה האם אדם מתגורר בקרב החברה או מוצא ממנה למסגרות מרוחקות והמוניות אך בשל מוגבלותו, היא אבן בוחן לעקרון השוויון.

 

תקציבי הנכים בישראל במהלך השנים

 

בשנת 2015 עמדה קצבת הנכות הכללית הממוצעת על סכום של 2,862 ש״ח בחודש. בשנת 2003, עמדה קצבת הנכות הממוצעת על סך 2,325 ש״ח בחודש. כך שבמהלך 12 שנים עלתה הקצבה הממוצעת שקיבלו הנכים ב-23%.

על פי ההסכם, שיעוגן בחקיקה, קצבתם של כל הנכים בעלי 100% אי כושר השתכרות’ תוגדל לכ-4,000 שקלים בחודש ב-4 פעימות, מינואר 2018 ועד ינואר 2021. סך העלות של התוספת התקציבית היא 4.2 מיליארד שקלים. כלומר, 340 ש'ח תוספת לנכים באי-כושר השתכרות מלא.

 

סטטיסטיקה ועובדות על אנשים בעלי מוגבלויות נכון לשנת 2015

(מתוך:" איי. טי שיקום בע"מ)

 

•  למעלה מ- 700 אלף אנשים אשר סובלים ממוגבלות כלשהי חיים כיום בישראל. זהו נתון   המהווה כ- 20% מכלל האוכלוסייה, בקרב גילאי 20 עד 64. 70% מאוכלוסיית הקשישים סובלת ממוגבלות.
•  למעלה ממחצית מהנבדקים דיווחו שהמוגבלות שלהם מפריעה להם בתפקוד היומיומי באופן מינורי עד משמעותי ביותר.
•  שיעור המוגבלות בקרב אנשים בעלי 9 שנות השכלה גבוה משמעותית מבעלי השכלה גבוהה יותר.
• כ- 75% מהאנשים סובלים ממוגבלות מוטורית בעוד שאר האחוזים מתחלקים פחות או יותר שווה בשווה בליקויי ראייה ושמיעה, בעיות במערכת הלב והנשימה או משילוב של כמה בעיות בו-זמנית.
• גברים נוטים יותר מנשים לסבול ממוגבלות המפריעה להם במהלך היומיום.
• רק 20% מהמסעדות, 30% מהפאבים ו- 35% מבתי הקולנוע נגישים לנכים.
• רק כ- 30% מהנכים מועסקים בעבודה, ולמעלה מ- 13% נדחים ממקומות תעסוקה בשל מוגבלותם. השכר הממוצע של מי שעובד, נמוך באופן משמעותי משכרם של אנשים ללא מוגבלות.
• יש פי 2 יותר אנשים מוגבלים המתגוררים ביישובים בעלי רמה סוציו-אוקונומית נמוכה  לעומת בהשוואה לאנשים המתגוררים ביישובים בעלי רמה סוציו-אוקונומית גבוהה יותר.
• יש פי 3 יותר אנשים מוגבלים מקרב יוצאי אסיה-אפריקה בהשוואה לילידי הארץ.
• בישראל קיים אחוז גבוה יחסית של נכי צבא, מתוכו נפגעי מלחמה רבים. בנוסף, ישנם בארץ נכים רבים כתוצאה מפיגועי טרור ובנוסף, ישנו אחוז גבוה של בני מיעוטים נכים בשל נישואי קרובים.

 

 

הומור

הומור מוגדר כבדיחות הדעת, היתול, נקודת מבט הבוחנת את המגוחך שבמצב.
יצירת הומור פירושה להראות את הדברים שהכול רואים אך מזווית אחרת, חדשה ומפתיעה שיש בה היגיון פנימי והגורמת לאחר להגיב בצחוק או בחיוך. לעומת זאת, הנאה מהומור היא היכולת להבין את המסר החדש המוצפן ולחוש מצחיק שבו. אלה ואלה יחדיו יוצרים את המושג הכולל "חוש הומור".
התנהגות הומוריסטית היא פעולה תקשורתית המכוונת לעורר אצל הנמען תגובה של שעשוע, צחוק או גיחוך. זו פעולה של תקשורת מכוונת: אדם מחליק על בננה, כביכול אין זה הומור כי אין זו פעולה תקשורתית מכוונת. אם מצלמים אדם בטלוויזיה זה יהיה הומור – פעולה תקשורתית מכוונת.  הצחוק הוא התוצאה.

 

סאטירה

הסאטירה היא יצירה ספרותית אשר עלילתה חושפת את המציאות החברתית באור נלעג ומגוחך. הסאטירה תוקפת ויוצאת כנגד תופעות הראויות לגנאי כמו שחיתות, רדיפת בצע ומוסר לקוי.

הסאטירה התפתחה בספרות הרומית ושמה הלטיני הוא "סטורה". היא נכתבה כיצירה ספרותית בצורות שונות: כשיר, כסיפור וכמחזה.

הסאטירה מבליטה ומתמקדת בתופעה אחת באור ביקורתי ונלעג כדי לעורר יחס מזלזל כלפיה.

היא עשויה להיות ישירה וגסה, מוגזמת ומשעשעת. אך גם עשויה להיות נרמזת ואירונית. בכל תקופה היא עוסקת בבעיות המעסיקות את החברה ואת הציבור ותוקפת ערכים ואישים.

בימינו הסאטירה החברתית והסאטירה הפוליטית מופיעות בעיקר במחזות תאטרון ומשמשות כלי ביטוי בידי היוצרים.

כיום משתמשים בביטוי כדי לאפיין יצירה המבקשת לבקר תופעות חברתיות תוך שימוש בהומור ובאלימות מילולית להבעת הביקורת הזו.
בסאטירה הביקורת אינה מועברת ישירות כי אם באמצעות אמצעים אמנותיים, באירוניה, (צחוק הגורל, כמו הסנדלר שהולך יחף)  בסרקזם (לומר דבר אחד ולהתכוון להיפוכו) ובחיקוי.
בכל צחוק יש שמץ של אמת. הומור הוא ביטוי לתהליכים חברתיים, הוא סוג של גירוי המוביל למחשבה על הנאמר.

 

 

פרה קדושה

המושג פרה קדושה משמש בהשאלה בעברית בת ימינו לתיאור ערכים, אמונות ומיתוסים שאין לפקפק בהם, ובפרט אין לשנותם אדם המביע פקפוק בערכים אלה וחותר תחתם מתואר כמי ש"שוחט פרה קדושה" בפועל, המושג נעשה לעיתים קרובות לקלישאה ועיתונאים רבים ידועים כ"שוחטי פרות קדושות". מכיוון שלדעת רבים כיום אין כמעט שום נושא שקיים עליו טאבו, לעיתים נוצרות פרפרזות על הביטוי כמו "אין עוד פרות קדושות לשחוט" או "אין כיום פרות קדושות". דוגמה לפרה קדושה שנשחטה כל כך הרבה עד שקשה להגדיר אותה כפרה קדושה הוא נושא בדיחות השואה והשכול.

 

מה מותר ומה אסור בסאטירה (פרה קדושה)

אם הוצגת במסגרת תכנית סאטירית בטלוויזיה או ברדיו, או במסגרת טור סאטירי בעיתונות (ואף באינטרנט), באופן מעליב ומשפיל, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתביעות לשון הרע. עורך הדין יבחן האם אכן מדובר בדבר לשון הרע שנעטף במעטה של סאטירה, יבחן האם יש סיכוי שלמפרסם הדבר תעמוד אחת מההגנות המוגדרות בחוק איסור לשון הרע (אמת הפרסום, פרסום מותר או תום לב), ויבחן איזו תביעה כדאי להגיש (תביעת נזיקין אזרחית או קובלנה פלילית).

 

חופש הביטוי

 

חופש הביטוי הוא אחד מזכויות היסוד של האד. הוא מערכת של זכויות שעיקרן החופש לשמוע ולהשמיע. הוא מהווה חלק מכבוד האדם. ניתן לומר כי כבוד האדם משמעותו הכרה באדם כיצור חופשי. הנחת היסוד העומדת בבסיס הערך חופש הביטוי היא שהאדם הוא יצור שכלתני, המסוגל לחשוף את האמת, לכן הוא ראוי למרב המידע אשר ינחה אותו בחשיפת האמת. לכל אזרח במדינה יש הזכות לחופש הביטוי. הוא יכול להגשים, לבטא, לחשוב ולהאמין כרצונו. הוא יכול למחות. הוא יכול להביע את עמדתו ולמתוח ביקורת על החלטות ועל מחדלים של השלטון.  מימוש זכויות אלה מבטיח "שוק דעות חופשי" כלומר, אפשרות לזרימה חופשית של דעות בין בני אדם במסגרות בין-אישיות-פרטיות, ובמסגרות פומביות-ציבוריות. העיתונות, הרדיו והטלוויזיה משמשים במה לאזרח להביע את דעתו בכתב או בע"פ. חופש הביטוי מוגבל כאשר הוא פוגע בביטחון המדינה ושלום הציבור ובפגיעה בפרטיות.

 

החוק הפלילי (מתוך אתר כל זכות)

 

חוק איסור לשון הרע- החוק נגזר מהזכויות לכבוד, לקניין ולפרטיות המעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ,והוא מאזן בין חופש הביטוי והעיתונות מחד, לבין הזכות לכבוד ולשם טוב מאידך.
-מטרת החוק הינה להגן על כבודו ושמו הטוב של כל אדם באמצעות הטלת איסור פרסום על פרטים העלולים להשפילו ולבזותו.
–החוק מגדיר כי פרסום לשון הרע יכול להוות עוולה אזרחית בנזיקין, שיכולה לזכות את האדם הנפגע בפיצויים ולעתים אף להיחשב כעברה פלילית, שיכולה להביא להטלת עונש של עד שנת מאסר על האדם הפוגע.

 

אתיקה

 

אתיקה עיתונאית: אתיקה היא  תורת המוסר. האתיקה באה להדגיש את הערכים והנורמות. מה יאה, מה מוצדק ומה ההיפך. האתיקה הינה עקרונות ההתנהגות הנכונים במקצוע מסוים או בקבוצה מסוימת תקנון האתיקה, נקבע ע"י מועצת העיתונות וקובע את האסור והמותר מבחינה מוסרית בעבודת העיתונאי. זוהי רשימה של כללים (ולא חוקים), הבאים להסדיר את עבודת העיתונאי ולסייע לו בדילמות שהוא נתקל בהן במהלך עבודתו. אלה הם כללים פנימיים ( לדוג': בדיקת עובדות, קטינים, אובייקטיביות וכו'..)

 

חבות בתקשורת

 

חבות תקשורתית: משמעותה היא מסירת דין וחשבון על פעולותיהם של עיתונאים ומימוש פעולה מתקנת מילולית לדוגמת התנצלויות, הבהרות ותיקונים או פעולה מעשית כמו שינוי בפעול בדרכי איסוף והפצת המידע.